<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' יו"ט מח' ג'</h1>
<h2>דף כז.</h2>
אמר (רבא) [רבה] השוחט צפור מעיו"ט אין מכסין אותו ביו"ט גלגל עיסה מעיו"ט מפריש ממנה חלתה ביו"ט. לימא פליגא דאבוה דשמואל אדשמואל דא"ש חלת ח"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש. אמר רבא מי לא מודה שמואל שאם קרא עליהן שם שאסורה לזרים. ופסק רבי' אלפסי ז"ל כאבוה דשמואל דגרסינן בפ' משילין (ל"ז.) אין מגביהין תרומות ומעשרות ביו"ט לא נצרכו אלא אפי' ליתנו לכהן בו ביום. והנ"מ פרי דטבלא מאתמול אבל פרי דטבל' האידנא כגון עיסה לאפרושי מני' חלה מפריש ויהבינן לכהן. והאי נוסחא ליתא בנוסחא עתיקא דילן (והגדה) [והגה"ה] הוא [ואפי' איתא איכא לדחויי בחלת א"י אבל בחלת חו"ל אע"ג דטביל מאתמול מפריש חלתה ביו"ט דלאו תיקון הוא] ור"ח ל"פ הלכה כשמואל [אלא פסק הלכה כאבוה דשמואל] גבי מוללין מלילות (י"ג.). והר"ן [אוצ"ל "והכי"] כתב אבל מלאכה שאפשר לעשותה מעיו"ט כגון הלש מעיו"ט [אין מפריש חלתה ביו"ט, והלש ביו"ט] מפריש חלתה ביו"ט. ומאי דאיתמר בשמי' "וכיון (דרבא) [דרבה] בתרא הוא קי"ל כוותי' דהלכה כבתרא" טעות' היא וליתא בפירושא דיליה (ואפי' איתא איכא לדחויי בחלת ארץ ישראל אבל בחלת חוץ לארץ אע"ג דטביל מאתמול מפריש חלתה ביו"ט דלאו תיקון הוא). אבוה דשמואל אמר אפילו גלגל עיסה מעיו"ט אין מפרישין חלה ביו"ט. וס"ל לרבה הא דתנן אין מגביהין תרומות ומעשרות ואוקימנא (ל"ז.) אפי' ליתנו לכהן בו ביום כמ"ד בפירות מיירי ולא בעיסה. ובירושלמי (פ"א ה"ח) גרסי' תניא ובתוספתא (פ"א) גרסי' הלש עיסה ביו"ט בין טמאין בין טהורין מותר לטלטלן ומותר להפריש ממנה חלה לשה מעיו"ט ושכח ולא הפריש אסור לטלטלה ואסור להפריש ממנו חלה. וההיא נמי בחלת ארץ ישראל מיירי. ואיכא מאן דפסק' כרבא דהוא בתרא.
<h2>דף לד.</h2>
אמי וורדינא חזא בוכרא דבי נשיאה וביו"ט לא הוה חזא אתא וא"ל לר' אמי אמר להו שפיר עביד דלא חזי איני והא ר' אמי גופי' הוי חזי. ר"א ביו"ט הוי חזי ולמחר שיולי משאל היכא הוה עובדא כהא דההוא גברא איתי בוכרא לקמי' דרבא אפניא דמעלי יו"ט הוה יתיב רבא וקחייף רישי' בהדי דקא חייף דל עיני' וחזי מומא א"ל זיל האידנא ותא למחר כי אתא למחר א"ל היכי הוה עובדא א"ל הוה שדיין שערי בהך גיסי דהוצי בהדי דעיילו לרישא למיכל בזעתי' קניא דהוצי לשפתי' א"ל דלמא את גרמת ליה ומנא תימרא דגרמא אסור דתנא מום לא יהיה בו אין לי אלא שלא יהיה בו מנין שלא יגרום לו ע"י ד"א שלא יביא בצק או דבילה ומניח על גבי האוזן כדי שיבא כלב ויטלנו ת"ל כל מום אמר מום ואמר כל מום.
